שפרעם

שפרעם

שפרעם היא עיר ערבית מעורבת בגליל התחתון, תושביה מוסלמים, נוצרים ודרוזים. העיר קיימת אלפי שנים, ושורשיה מעמיקים עד מאות שנים לפני הספירה. היישוב הוקם בתקופה הכנענית והיה אחד המקומות אליהם נדד מושב הסנהדרין אחרי חורבן בית המקדש. בעיר ישנם מספר אתרים מעניינים בינהם מצודת הסראייה הגדולה ובית הכנסת העתיק "מחנה שכינה".

שְׁפַרְעָם‎‎ (בערב ית שַפָאעַמְר Shefa-'Amr ) היא עיר ערבית בגליל התחתון. העיר משתרעת על שבע גבעות. סך שטח השיפוט שלה הוא 22,000 דונם. המבנה והמיקום הגאוגרפי של שפרעם כנקודת המפגש בין הרי הגליל לבין העמקים הפכו אותה לאורך תולדותיה לעיר המרכזית באזור.

אוכלוסיית העיר מעורבת - 59.2% מתושביה הם מוסלמים, 26.5% הם נוצרים, והדרוזים מונים 14.3% מכלל התושבים. נכון לדצמבר 2012 מתגוררים בשפרעם כ 38,000 תושבים.

שפרעם מוזכרת לראשונה במשנה ולאחריה בתלמוד בכמה מקומות. יש הנוטים לראות בשמה צירוף של המילים העבריות שפר (שופר) עם.

אגדה מקומית ראתה בשם "שפרעם" את צירוף המילים "שפא עמר" כלומר הבראת עמר- רמז לאגדה על המנהיג המוסלמי עמר בן אל-עאץ ששתה ממי המעין בעיר והבריא מחוליו, ויתכן כי עקב כך שונה שמה בהגיה המקומית לשפא עמר.

שפרעם קיימת אלפי שנים, ושורשיה מעמיקים עד מאות שנים לפני הספירה. בין החוקרים יש הסכמה שהיישוב הוקם בתקופה הכנענית. היישוב מוזכר בתלמוד, ובמאה השנייה והיה אחד המקומות אליהם נדד מושב הסנהדרין אחרי חורבן בית המקדש.

משרידי הכנסייה הביזנטית שבמרכז העיר ניתן ללמוד כי ביישוב התגוררו, נוסף על היהודים, גם נוצרים. עם הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל התיישבו בעיר גם מוסלמים, ובסביבות המאה ה-12 או ה-13, בתקופה הצלבנית, נוספו אליהם גםדרוזים.

ניתן להתייחס ל- 3 תקופות עיקריות וחשובות בהיסטוריה של העיר שפרעם:

1. תקופת בית שני (538 לפנה"ס – 70 לס') בתקופה זו הייתה שפרעם עיר יהודית מהגדולות בגליל. היא נזכרת בהקשר למרד נגד הרומאים ונמצאו בה קברים מתקופה זו. העיר הייתה יהודית לאורך כל תקופת המשנה והתלמוד והיא מוזכרת בתלמוד.בשלב מסוים נבנה בה בית כנסת. במאה השנייה לס' הועברה אליה הסנהדרין ( המוסד המחוקק של היהודים) מאושה.

2. התקופה הצלבנית (1099 – 1260 )

כבר בתקופה הביזנטינית החלו להתיישב בשפרעם נוצרים- ביזנטינים, לצד היהודים ובנו כנסייה.בשפרעם המשיכו להתגורר יהודים בתקופת מסעי הצלב, אם כי התגוררו בה גם נוצרים ומוסלמים. הצלבנים בנו בשפרעם מצודה כדי לשלוט על דרך עכו- נצרת,שהייתה דרך בעלת חשיבות איסטרטגית

3. תקופת השליטים המוסלמים - התקופה העות'מאנית ( 1516 – 1918)

דהאר אל עומאר – היה שליט הגליל במאה השמונה עשרה, ממוצא ערבי ובדואי.קראו לו נסיך הגליל, וגם שייח השייחים. הוא היה השליט היחיד בארץ במאות השנים האחרונות שהצליח לשמור על שלטונו 50 שנה ברציפות ועוד להיחשב לנדיב לב ועז רוח, לפוליטיקאי ממולח ולמנהיג כריזמטי. בשיאו, באמצע המאה ה-18, שלט על השטחים שבין הליטאני בצפון לאל-עריש בדרום, מהים במערב ועד עבר הירדן במזרח. הוא חי עד גיל 85, התעמת עם האימפריה העות'מנית ושיתף פעולה עם יהודים מצד אחד ועם שודדי ים מצד שני. את חותמו על ארץ ישראל אפשר לראות גם היום ברשת מצודות ומבצרים שבנה.

אחמד אל ג'זהר - היהמושל צפון ארץ ישראל בשם האימפריה העות'מאנית בין השנים.1775–1804 בשל אכזריותו ומִנהגו להטיל  מומיםבנתיניו כונה "אל-ג'זאר" – "הקצב".  לאחר שהגיע אל-ג'זאר לגליל, והחל במצור על עכו, נרצח דאהר אל-עומר בידי אנשיו, ואל-ג'זאר היה לשליט הגליל.

אתרים מעניינים בעיר:

המצודה

בחלק העתיק של העיר נמצאת מצודת הסראייה הגדולה. מצודה זו נבנתה בשנת 1760 על ידי דאהר אל עומר שהיה מושל האזור במטרה לאבטח את הכניסה לגליל. את המצודה הוא בנה על החורבות של מצודה צלבנית קדומה יותר. בקומה הראשונה שכנו אורוות והקומה השנייה שימשה למגורים. מצודה זו נחשבת לאתר הזידאני הגדול ביותר בגליל.